אבל מקבל מתנה הרא"ש נתן טעם דלכך יפה כחו במתנה שכן מצינו בבור ודות וכו' והק' הש"ך דאין ענין לכאן כלל דכאן הטעם הואיל ואין בידו לחזור דלית ליה אחריות ולכך אינו טורף ולא היה למראה עיני הכהן דברי ריטב"א הובא בספר אסיפת זקנים דהקשה בשאלת הגמרא וכי יפה כח מתנה מכח מכר הלא אין זה מתורת יפוי כח אלא זה קיבל על עצמו וזה לא קיבל ותירץ דכיון דחזינן דעת המוכר כן אפילו במוכר שדהו דודאי מפני דוחקו מכ"ש שיש לנו לומר כך היה דעתו של נותן במתנה ברצון מוחלט. ועל תנאי זה היה ואע"פ שלא פירש יהיה כאלו פירש ועל זה השיב כיון דמצינו דיפה כחו של מתנה בעלמא אף במתנה אמרינן דלא על תנאי זה נתן לו עיין שם וכך כתב באסיפת זקנים בשם הראב"ד והן הן דברי הרא"ש ז"ל ולק"מ:
אורים ותומים, תומים · סימן קט״ו, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
