אורים ותומים, תומים · סימן קט״ו, י״א

וכל הפירות עיין אורים כי הש"ך השיג על הסמ"ע דנתן הטעם דה"ל לוה ולוה דאם קדם וגבה גבה דהא אפילו הם בעין ומונחים מ"מ כל זמן שאינם מחוברים לקרקע אין לב"ח כלום. ואין זה קושיא דהא הכל ברשות לוקח קאי ולכך הקשה רבינו יונה דעל השבח יהיה זוכה לוקח דה"ל כגבה הרי דס"ל ברשות לוקח קאי וע"ז תי' דבעינן גבי' בב"ד וא"כ במטלטלין דלא בעי גבי' בב"ד הרי הן כגבוי דבכל מקום שהן ברשות לוקח הן קודם גביה. אך הא קשיא לסמ"ע דא"כ הא דמחלק הרא"ש בדברי רבינו יונה בין מקרקע ומטלטלין וטרח להביא ראיה מן הניח פירות תנושין לר"ט ולא הביא מניה וביה ראיה דפירות התלושין אין למלוה בהם כלום ש"מ דמטלטלין א"צ גביות ב"ד. ועוד קשה בכתב למלוה דאקני ולא ללוקח לא אמרינן יחלוקו לדעת הרא"ש א"כ אף הוא יטול הפירות וכ"ת ה"נ א"כ הא דאמרינן אמליך וכתב שופרא ושבחא ופירי ופריך הגמ' מי אית ליה למלוה פירי ומה קו' הא שמואל איירי בסתמא דלית ליה ללוקח דאקני ולכך אמר ב"ח גובה כל שבח כמ"ש הרא"ש א"כ שפיר אית לב"ח פירי: אמנם תי' הש"ך דה"ל מטלטלין אינו מספיק דא"כ בכתב לב"ח מא"ק גובה מפירי וא"כ עדיין צריך לכתוב פירי דאולי יבא ב"ח שיש לו מא"ק לטרוף וכבר חששו חז"ל לכך בב"ב שמעתא דמכר שדה וטלית ובאמת לא ידעתי מה צריך טעם הא אמרינן בגמ' בשבח תדע שכך כותב לו וכו' ופי' כל מפורשים אע"ג דיש לב"ח דאקני לולי דיש ללוקח לחזור ומתחילה נחית אדעתא דהכי לא היה טורף שבח ולכך במתנה אע"ג דאית ליה דאקני הואיל ואינו כותב לו יפה כחו שאינו טורף שבח וא"כ פירי דאינו כותב לו כמ"ש התוס' א"כ אדעתא דהכי לא נחית וחזר דין לוקח שוה למקבל מתנה ואין לב"ח בו כלום כיהוי כמו בשבח במתנה וא"ש ולק"מ ולכן מעולם הן דכתב למלוה דאקני ומא"ק וללוקח לא כתב מ"מ אין לו בפירות כלום: