מיהו אם המיר הלוה וכו'. ובתשובת הרשב"א אלף כ"ט כתב דאם מכרו לגוי אלם מ"מ א"י לטרוף משעבדי וכתב הג"ת וכן כה"ג דפליג אתך דהמיר הלוה הנזכר בתשובת הרא"ש דמ"ש דהוא הלוה בעצמו המיר או שמכר נכסיו לגוי בעל זרוע. ולענ"ד דלא דמי דעובדא דרשב"א שאף לפי דיני ונמוסי נכרים יש לב"ח ההוא דין ומשפט קדימה לגבות מנכסי' שקנה הגוי רק שהגוי תקיף ואלם ומי יוכל לדון עם מי שתקיף ממנו בזו ס"ל לרשב"א דלא ה"ל רק כאריה דרביע עליו דסוף בעלי זרוע ליפול ונכך א"י לטרוף משעבדי אבל אם בדיני גוים אין ליהודי הזה דין ומשפט קדימה לטרוף נכסים שקנה גוי א"כ אין לך שידוף גדול מזה והלא לעולם לא יכול לגבות ומה שייך עתידים בעלי זרוע ליפול וכי יתגיירו ויטו שכמם למשפט ישראל ולכ"ע גובה ממשעבדי וזהו שכתב הרא"ש שהמיר דתו ולא יכול לגבות בדיניהם והיינו לפי נימוסם אין הדין שיגבה וכ"כ בתשובה להדיא וזה כ"ע מודים מבלי חולק וקושי' הש"ך בס"ק ט' על הרשב"א דאיך שייך בגוי בעל זרוע ליפול וכי יחזור קרקע בחנם וע"ש שדחק ולק"מ כמ"ש כי נימוס משפטם שיכול ישראל לטרוף ולק"מ:
אורים ותומים, תומים · סימן קי״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.