אורים ותומים, תומים · סימן ק״ה, י׳

דהא אף אם היה מחזירו כו' הקשו דלקמן בסימן קכ"ה כתבו הטור והמחבר והם מדברי בעה"ת שער נו"ן לוה ששלח מעותיו ביד השליח ליתנם למלוה שלו ועיכבן השליח כי אותו מלוה חייב לו ופסקו אע"פ שהמלוה מודה לו הרי משלח כופה לשליח ליתנם למלוה שכל זמן שלא נתנם לו לא נפטר המשלח מהחוב והוא דאית ליה נכסי אחריני דלא שייך דר"ן וזה מבואר דלא כמ"ש פה דאפילו אית ליה נכסי מצי למתפס שלו עבור מה שחייב לאחריני. ובאמת בבעה"ת הייתי אומר לחלק דבשלמא בידו פקדון של לוה הפקדון כל היכי דאיתא ברשות לוה ומפקיד קאי וא"כ שעבודא של בע"ח של המפקיד עליו כמ"ש הרשב"א דודאי שעבודא מ"מ חל אמטלטלין רק לא סמכה דעתא ולכך לא גבי מיתמי אבל מ"מ שעבודא עליה קאי ומכ"ש כשהן ביד אחרים דיותר אלים שעבודא כמ"ש התוס' בבכורות ובפרק יש נוחלין ועיין מש"ל ס"ס פ"ה. משא"כ כשהוא חייב לאחר והוא חייב לאחר והוא באופן דלא שייך ביה דר"ן א"כ ליכא לאותו ב"ח שעבודא עליו כלל דראוי לא משתעבד כלל ואין לו שום שעבוד על מה שחייב לו ועיין רשב"א סוף קידושין דזולת ר"נ אפילו כתב לו מטלטלין וקרקע דגובה מיתמי דמשתעבדי רק ל"ל קלא מן הלוה אינו גובה דלא משתעבד כלל דה"ל ראוי ע"ש ולכך אין לו יד לפרוע ולכך יכול לתובעו ממנו. אך כן י"ל בבעה"ת ובמחבר אבל בטור א"א לומר כן דהא הוא ס"ל פורע חוב של חבירו שלא מדעתו חייב הוא להחזירן לו וא"כ איך לא נפטר המשלח ממלוה שלו הא יאמר פרעתי לחוב שלך דקמודה בו וחייב אתה לשלם לי. ולכן נראה דיש לדקדק למה לא כתבו דמלוה חוזר על המשלח והמשלח על השליח אלא ברור שאם המשלח מרוצה לכך אין למלוה תביעה עליו הן מכח הנ"ל דהרי יכול לתפוס שלו בשביל ב"ח שלו כמ"ש כאן ומכ"ש לטור דפורע חובו חייב. רק מ"ש הטור דכל זמן שלא נתנם לו לא נפטר המשלח מהחוב הכוונה חובו לא פקע ואם יחזור המלוה עליו יכול לומר לו אתה חייב לי למול זה מה שפרעתי בשבילך וא"כ כל אחד יש לו חוב על חבירו וקי"ל זה גובה וזה גובה ועיין לעיל סי' פ"ה באריכות כמה נ"מ בזה וא"כ זה דנתן לשליח לפרוע למלוה שלו והשליח החזיקו לעצמו עדיין לא נתקיים צווי המשלח וכוונתו דרצונו לצאת ידי חוב נגד המלוה ולא להיות אצלו עבד לוה ועדיין הוא אצלו דקי"ל זה גובה וזה גובה וא"כ הרשות בידו לכוף לשליח להחזיר לו מעותיו דהא לא קיים עדיין רצונו וא"כ המעות עדיין בחזקתו כמקדם כי לא גמר שליחתו ויכול לחזור בו ולומר החזר לי מעותי ומה לי במה שאתה יש לך תביעה בו אני לא משעבד לך דלא שייך דר"ן והמעות עדיין שלי תן לי מעותי להחזרה וזהו שדייק הטור שכל זמן שלא נתנם לו לא נפטר כו' וא"כ עדיין לא נתקיים שליחתו דאלו נפטר הוה מקיים שליחתו וא"א לחזור משא"כ דלא נפטר א"כ יכול לחזור בו וזהו הכל ברצון המשלח וא"ש ולק"מ. וזהו באמת נראה ברור לדינא והכל נכון. והפרישה תי' דכאן אית ליה נכסים רק הם במד"ה ולכך שייך ביה מדר"ן וזהו דוחק נגד כוונת הב"י ונגד הסמ"ע גופיה דהקשה מן פורע חוב שלא מדעתו והש"ך תי' דלקמן איירי כשנתנו לשליח לא ידע דיש למלוה שלו נכסים והוא ט"ס דאדרבא פשיטא דמשתעבד ליה לכך צ"ל דכאן איירי דלא ידע ואין בזה ממש ולענ"ד נראה כמ"ש: