אורים ותומים, תומים · סימן ק״ה, ט׳

ואם מסרו הנפקד כו' הרשב"א בב"ק על הא דאמרינן משתעבדא לך מדר"נ כתב מכאן שאם רוצה הנפקד או הלוה לשלם לב"ח של המפקיד דהרשות בידו דמשתעבד מדר"ן. וכן נראה מראב"ד עכ"ל ודייק הש"ך הואיל וסתם משמע אפילו אית ליה נכסים למלוה ומפקיד דאע"ג דל"א מדר"ן רק בדלית ליה נכסי מ"מ בזה אם רצה לפרוע לעולם הרשות בידו דשעבודא עכ"פ עליו. ובאמת המעיין ברשב"א בחדושיו יראה דקאי להדיא על מה דקאמרינן בגמ' מסרו השומר לניזק דאמר משתעבדנא לך מדר"ן מזה הוציאו דינו ושם ע"כ איירי בדלית ליה נכסי דזה הוא כל ראיה שלהם דר"ן לא שייך רק בדלית ליה נכסי הואיל ומשני תחלה בדלית לי' נכסי ואח"כ לא אמרינן אלא ע"ש הרי דמיירי הך דינא בדלית לי' נכסי וע"ז קאמר רשב"א דינו דמצי הנפקד לפרוע ש"מ דאיירי בכה"ג בדלית ליה נכסי וכך הבין הב"י דהוא הקשה על דברי רמב"ן דס"ל אם מסרם הנפקד ליד ב"ח של מפקיד דפטור והקשה הא ה"ל פורע חובו של חבירו שלא מדעתו ונתקשו בו הג"ת וכה"ג למה לא הקשה כן על דברי רשב"א הנ"ל דהעתיקו במחודש ג' ואדרבה בדברי רשב"א נאמר דמותר לכתחילה ואלו בדברי רמב"ן לא נאמר אלא דאם מסרו דאין עליו טענה ולפמ"ש לק"מ דברור דרשב"א אמרי בדלית ליה נכסי כמו שהוכיח מהך דב"ק ושם איירי בלית ליה נכסי וא"כ לק"מ מן פורע חוב דהא משתעבד מדר"ן: אבל הרמב"ן כפי הגי' שהעתיק הב"י הבעה"ת כי הגי' שלפנינו מוטעה כתב וז"ל ואי הלך הנפקד ומסרו ליד המלוה של המפקיד פטור וכו' לפי שאומר למפקיד אלו החזרתי לך היה גובה ממך ומשאר נכסייך וכי ליכא שאר נכסי נמי פטור מדר"ן כדאי' בפרק שור שנגח וכו' עכ"ל הרי דמיירי הן דאית ליה נכסי דיאמר מה נ"מ הא היה גובה מן שאר נכסים והן בדלית ליה נכסי דמשתעבד מדר"ן ובהכי ניחא מה שדייקו הג"ת וכה"ג דרשב"א מתיר לכתחילה למסור והרמב"ן לא אמרו רק אם מסר דרשב"א מיירי בדלית ליה נכסי ומשתעבד מדר"ן אף לכתחילה מותר והרמב"ן מיירי בדאית ליה למפקיד נכסי ולכך לא אמרו רק אם מסרו אבל לא לכתחילה ולכך יפה הקשה הב"י על הרמב"ן הא ה"ל פורע חובו של חבירו שלא מדעתו דהא מיירי בדאית ליה נכסי וא"ש וזה ברור ונכון.