אורים ותומים, תומים · סימן ק״ד, ה׳

אא"כ שמו ב"ד וכו' ודאי בקרקע דבעינן גביות ב"ד פשיטא דבעינן ג"כ שומא דאיך יתכן גביות ב"ד בלי שומא וחזקה על ב"ד דלא ישנו הדין דלא יגבהו רק בשומא והכרזה רק במקום שהמנהג להגבות בלי שומא כדלעיל בסימן ק"ג וגם זה צ"ע נגד ב"ח מוקדם אבל במטלטלין דקי"ל כרא"ש דא"צ גביות ב"ד רק מהני בדתפס מעצמו בזו דעת הב"ח דמ"מ עכ"פ צריך שומא דאנ"כ מאן שם לך וכתב דמההיא דפירות תלושין דס"ל כל הקודם זכה דמזה הוכיח הרא"ש דתפיסה מהני במטלטלין אין הכרח דשם דמיו ידועים כפי השער ומה צריך שומא והש"ך פקפק בזה ואני לא הבנתי דברי הב"ח וכי פירושו של מאן שם לך דאין כאן שומא דהא התם מיירי באלמנה שכבר הוכרז ונעשה השומא בב"ד של הדיוטות רק פירושו של מאן שם לך כמ"ש רש"י ותוס' מי החזיקך בנכסים אלו דצריך ב"ד להחזיקו בנכסים ולא סגי בג' הדיוטות וא"כ זהו דתפס בלי רשות וצווי ב"ד אף דידוע שומתו עדיין קשה מאן שם לך מי החזיקו באלו נכסים ועכצ"ל דבמטלטלין מ"מ זכה וא"צ החזקה א"כ אף שומא אינו צריך דשומא אינו מעלה ומוריד דבכל זה שייך מאן שם לך וזה ברור ומ"ש רבינו יונה בפ' הכותב בהרא"ש אבל אם גבה מעצמו אפילו ע"י שומא דל"ל מאן שם לך לא גבה לא קשיא איך שייך במעצמו דלא אמרינן ביה מאן שם לך הא מאן מחזיק בידו כמש"ל. דרבינו יונה עיקר כוונתו על שבח השדה שביד לוקח דבזה ודאי לא שייך מי החזיקו בידך דהרי הוא מוחזק ועומד בו והרי הוא שלו ובזה מ"מ לא אמרינן מה שגבה גבה אבל זולת זה לעולם כ"ז שלא החזיקו בידו הב"ד שייך מאן שם לך וזה ברור. ואפשר רבינו יונה ס"ל בפי' מאן שם לך כמ"ש הריטב"א בשם הגאונים דהואיל לעצמך שמא לא דקדקת בשומא וא"כ בשומא הנעשה בב"ד להגבותו לב"ח מוקדם ובא ב"ח מאוחר ותפסו שייך שפיר שומא דלא שייך תו מאן שם לך בלי גבי' אבל לפי דהעלו רוב מפרשים כפי' רש"י ותוס' כל זמן שלא הגבהו ב"ד שייך מאן שם לך: