אורים ותומים, תומים · סימן ק״ד, ד׳

אפילו המוקדם כו' מזה דייק הסמ"ע דאפילו מתחלה במטלטלין לא יהבינן למוקדם דאל"כ למה יוגרע כח המוקדם בשביל שתפס. והש"ך בס"ק ז' כ' דשאני בשטרות דה"ל דאקני ולכך יחלוקו ולא הבנתי דבריו דהא משתעבדי מדר"נ ולא שייך דאקני וכ"כ התוס' ב"ב ועיין מש"ל בסימן פ"ו בזה באריכות רק ביתומים שגבו מטלטלין ה"ל כאלו המטלטלין ביד אביהם ע"ש וא"כ לו דהוה כאלו מטלטלין ביד לוה הא לב"ח מוקדם יהבינן ודברי הסמ"ע מוכרחים. רק שם ברי"ו לא כתב דין זה לגבי לוה רק בתפס מיתומים וא"כ מטלטלין דיתמי לא משתעבדי כלל רק מכח תקנת גאונים ובזו לכ"ע יחלוקו ואין כאן שעבוד למוקדם ואין ללמד ממנו למטלטלין שביד לוה החי אך אין צריך לזה כי רי"ו כ' להדיא בנתיב ו' ח"א במטלטלין לא שייך קדימה כלל ויחלוקו. ונדאה דזהו אם תפם בעלמא אבל אם הגבהו ב"ד שטרות כיון דקיי"ל לעיל סימן ס"ו דיש בשטרות דין גוביינא ואין צריך כומ"ס ולא מצי מחיל א"כ ודאי הוי גוביינא ונתפס רק איירי בדלא הגבהו ומזה ראיה דס"ל למחבר דבמטלטלין אין צריך גביות ב"ד דאנ"ה מה איריא שטרות בכל מטלטלין לא מהני תפיסה וגם נראה דוקא לענין הגוף המעות להוציא מן הלוה אבל אם אין הלוה רוצה לפרוע וא"א להוציא מידו עד שיחזירו לו השטר והוא תופס השטר מבלי ליתנו נראה דאין להוציא ממנו דעל גוף הנייר מהני תפיסה דכמו דמהני תפיסה לגוף הנייר לגבי יתומים לעיל סימן ס"ד באריכות א"כ ה"ה לגבי בעל חוב שני דמ"ש יתומים ומ"ש ב"ח שני ופשוט: