ששמו קרקע לב"ח וכו' דעת הריטב"א דאם שמו לקטן אינו חוזר עד שיגדל דיוכל להקנות ללוה וכתב הש"ך בס"ק י"א דדעת הריטב"א צ"ל כדעת הפוסקים דאי שומא הדרא צריך קנין חדש ממלוה ללוה ולכך בקטן לא שייך זה אבל לפי דעת הנ"י וסייעתו דא"צ קנין חדש א"כ אף בקטן חוזר דמה נ"מ אם יכול להקנות או לא הא א"צ קנין חדש ואמת אתו דדעת הריטב"א דצריך קנין חדש כמ"ש באסיפת זקנים דף ט"ז ע"ב בשם ריטב"א ע"ש ומסתברים דבריו. אלא לדידי יש פקפוק אחר דהרבה מחברים מדמים הך ועשית ישר וטוב הנאמר בשומא הדרא להך ישר וטוב הנאמר לקמן בדינא דבר מצרא וא"כ לקמן בסי' קע"ה סמ"ז פסקינן דמוכר ליתום קטן לית ביה משום דינא דבר מצרא כלל והריב"ש סי' תק"ז ביאר להדיא שאין הטעם משום דלית דטרח ליה רק הטעם דלא שייך ביתום קטן עשית הישר וטוב ע"ש וא"כ ה"ה הכא דכל הטעם משום ישר וטוב ולכן לדינא צ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן ק״ג, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.