אלא אם רוצה ליתן לו ביוקרא דלקמי' זהו שכתב הרא"ש בישוב הקושי' לו יהיה אלא בינונית הא יכול לדחותו משדה לשדה וע"ז תי' דמיירי דגילה דעתו דאין לו קפידא בשדה רק חפץ ביוקרא דלקמי' וא"כ הוי נעילת דלת ולפ"ז צ"ל אף בבינונית ובינונית או בניזק עדית ועדית דיכול לדחותו משדה לשדה אם גילה דעתו דחפץ ביוקרא דלקמיה צריך ליתן לו דאל"כ עדיין קושי' הרא"ש במקומו לו יהיה אלא בינונית בב"ח ועדית בניזק דשם לא מהני גילוי דעת כלל ועכצ"ל דמהני וא"כ צדקו דברי הטור לקמן בסי' תי"ט והעתיקו המחבר בניזק דיכול לדחותו לעדית דאם גילה דעתי דא"י לדחותו והע"ש תמה עליו ואין דברים ברורים כמ"ש הסמ"ע אך הא קשי' תינח להרא"ש אבל לחולקים על הרא"ש וס"ל דגילוי דעת אין מעלה ומוריד כמ"ש מהרש"ל ובישוב קושי' הרא"ש ס"ל כמ"ש לעיל תי' שונים דלא דמי כלל לבינונית ובינונית בב"ח או עדית ועדית בניזק א"כ אם יכול לדחותו מעדית לעדית אינו מעלה ומוריד כלל הך גילוי דעת וא"כ קשה מחבר דהשמיט כאן דעת הרא"ש וס"ל כהחולקים איך גריר בסי' תי"ט אחרי הטור והעתיק דבגילוי דעת מיוקרא דלקמי' א"י לדחותו מעדית לעדית דהא לפי החולקים אין נ"מ כלל בגילוי דעת ולעולם יכול לדחותו ואיך סתם לקמן כדעת הטור שהוא דעת הרא"ש ז"ל וצ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן ק״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.