אורים ותומים, תומים · סימן ק״א, א׳

אם יש לו מעות וכו' וכ' הש"ך ס"ק א' דה"ה לענין כתובת אשה אם יש ליתומים מעות בעין כפי מה שכתב הטור א"ע סי' ק' וכן הוא בתשובה מהרשד"ם בשם מהו' דוד כהן סי' קמ"ג לח"מ ומה דפשיטא לי' לדידי מספקא טובי חדא דהא מבואר לקמן בסי' ק"ז דאם יש ליתומים מטלטלין וקרקעות א"י לומר תן לי מטלטלין ועיי' בב"י מ"ש בשם רבינו יונה דה"ה מעות וקרקע ואם כן כיון דיכול לדחותו מן מעות למקרקעי איך לא יכול לדחותו מן מעות למטלטלין הלא תמי' יפה כח מטלטלין מן קרקע ומקרי מיטב ועדי' נגד קרקע ובטו' א"ע חפשתי ולא מצאתי דבר כלל ובתשובת רשד"ם הוא טעות דכתב כן דכתב הר"ב דכ"ץ ומזה העתיק הש"ך ר"ד כהן ואינו כי לא כתב מעולם על ר"ד כ"ץ רק הוא הרשב"ץ וכן הוא להדיא ברשד"ם חלק א"ע סי' קל"א כפי מה שמצאתי בתשובה לרבינו שמעון בר צמח שאם הניח הבעל מעות בעין האשה גובה כתובה ותוספ' ונדוניא ממעות ואם כן צא ולמד בתשוב' רשב"ץ ח"ג סי' צ"ט דף כ"ה שכתב בפשיטות באלמנה שרוצה לגבות מעות מיתומים והם רוצים ליתן לה קרקע הואיל היא הקרקע שהכניסה לבעלה ופסק דהואיל דהיא הקרקע שהכניסה אין בידה לתבוע מעות עכ"ל הרי דלולי דהכניסה הך קרקע צריך לפרוע לה מן מעות וזה נגד כל הפוסקים הנ"ל. וצריך לומר דכל הכתובה בימי הרשב"ץ היה נהוגים לכתוב ביה מטלטלין וקרקע ואם כן מדינא משתעבדי מטלטלין דיתמי ולא מתקנת הגאונים כמבואר לקמן סי' ק"ז ע"ש ואם כן אזלא הטעמים מ"ש המחברים דלכך לא מצי לתבוע מעות או מטלטלין דהם לא משתעבדו רק מכח תקנת הגאונים וקרקע משתעבד ד"ת כי בנדון זה אף מטלטלין משתעבדים ד"ת. ואם כן אף הנ"ל א"ש דיש לה מעות וא"י לדחות לקרקע אבל בכתובה דלא כתב הכי דדינא לדחותו ממעות לקרקע נראה דכ"ש דיכול לדחותו למטלטלין דמיקרי מיטב. ובאמת עם כל זה אני מפקפק דכל דינו וטעמו של ר"ת דצריך ליתן מעות למלוה הוא מטעם דזוזי יהיב זוזי שקיל ואף בזה נחלק עליו רבינו חיים הכהן ואם כן הנ"מ בנדוני' שהכניסה לבעלה אבל כתובה הא לא יהבי זוזי כלל אלא שבזה בטלה דעתי נגד דעת הרשב"ץ. אבל ברור דלא מיירי רק במקום שכותבין מטלטלין וקרקע כמו שהוכחתי מדברים הנ"ל אבל במקום שאין כותבין ודאי דלית ליה במעות כלום: