מה שנוהגין לתלוש העשבים מן הקרקע בשעה שנפטרים מן המת נרמז בהאי קרא ויציצו (ויפרחו) מעיר כעשב הארץ שיהיו מציצין המתים כמו עשב בתחיית המתים. ולפי שנמשלו לעשב תולשין העשב. ומה שמשליכין אחוריהם ולא לפניהם לפי שראיתי במדרש שהנשמה מלווה את הגוף של מת עד הקבר ואינה רשאה לחזור לאחוריה עד שיתנו לה הקהל רשות וזריקה לאחוריה הוא סימן רשות כמו תלכי למנוחיכי:
תשב"ץ קטן · סימן תמ״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.