על פירות הארץ ב"פ האדמה. הכוסס חטה מברך בורא פרי האדמה. טחנה מברך ב"פ האדמה. אפאה בשלה בזמן שהפרוסות קיימות בתחלה מברך המוציא ולסוף ברכת המזון. אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך בא"י אמ"ה במ"מ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה וכו' וחותם בה על המחיה ועל הכלכלה וכו'. וכן דייסא וכן קמח נלוש כגון מוס"ר בלשון אשכנז בתחלה מברך בורא מיני מזונות. ולבסוף מעין שלש. וכן על פנקוכ"א או ורומזינ"א וכל כיוצא בזה דאית ביה תוריתא דנהמא בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה דאמר רב יהודה אמר שמואל כל שיש בו מחמשת המינין פי' חיטין ושעורין ושבולת שועל ושיפון וכוסמין בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה מעין שלש על המחיה ועל הכלכלה. ואותן שטיינקוכא"ן שעושין בפסח ממצות מברך עליהם המוציא כיון שנעשה מן לחם. אבל תבשיל שנותנין בו קמח להקפות המאכל כדי שיהא המאכל עב קצת ההוא לדבוקי בעלמא הוא דעבידא ובטל הקמח:
תשב"ץ קטן · סימן שכ״ב, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.