שלשה שאכלו כאחד אע"פ שעדיין לא אכלו אינן רשאין ליחלק. פי' ועדיין לא אכלו אלא שברכו ברכת המוציא ועדיין לא אכלו שיעור אכילה. ירושלמי פליגי תרין אמוראין חד אמר נתנו דעתם לאכול זהו בתחלה וחייבים לזמן אבל רשאין ליחלק אכלו כזית זהו בסוף ואין רשאין ליחלק. וחד אמר אכלו כזית זהו בתחלה ורשאין ליחלק גמרו לאכול זהו בסוף ואין רשאין ליחלק. ור"ח ורב אלפס גרסי ג' שישבו לאכול אע"פ שכל אחד אוכל מככרו אינן רשאין ליחלק. שלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק קורים לו ומזמנים עליו. והוא דקרו ליה ועני. פי' שהוא כ"כ בקרוב שאם יקראוהו שיכול לשמוע הברכה. וה"ה לעשרה ויצא אחד מהם לשוק:
תשב"ץ קטן · סימן שכ״ב, ל״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.