שנים שאכלו יחד אם רצו לזמן אין מזמנים אלא שמצוה שכל אחד מברך לעצמו אבל אם אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא. וצריך שיכוין הסופר להוציא וגם הבור מכוין לצאת בברכתו דבעינן שיכוין שומע ומשמיע. ונשים יוצאות בברכת המזון שלנו אע"ג דלא ידעי מאי קאמרי כמו בור שיוצא בברכות המזון דסופר. ומיהו אין מזה ראיה דמצינו למימר דמיירי שהבור מבין בלשון הקדש אבל אינו יודע לברך. ורש"י הביא ראיה מהלועז ששמע אשורית יצא. ומיהו יש לומר פרסומי ניסא שאני כדאיתא התם אמר רבינא אנן האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן מאי ניהו:
תשב"ץ קטן · סימן שכ״ב, ל״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.