שלשה שאכלו כאחד חייבים לזמן אבל אכל טבל וכו' אין מזמנים. רשב"ם אומר אם יש בני אדם בחבורה ואחד נזהר בפת של נכרים ואחד אינו נזהר בפת של נכרים אע"פ שאותו שנזהר אינו יכול לאכול עם חבירו. מכל מקום כיון שאותו שאינו נזהר יכול לאכול עם אותו שנזהר מצטרפין לזימון. והביא ראיה מדאמר ריש לקיש במסכת ערכין (דף ב) הכל חייבים בזימון כהנים לוים וישראלים. ופריך פשיטא. לא צריכא דכהנים אכלו תרומה וקדשים וזר אכל חולין מהו דתימא כיון דזר לא מצי אכיל תרומה וקדשים לא מצטרף קמ"ל כיון דכהן מצי אכיל חולין שפיר דמי. ומשם משמע שאם ג' בני אדם מודרים הנאה זה מזה לא מצטרפים לזימון וכן כהן וזר שאוכלים יחד כהן אוכל חלה וזר אוכל פת של נכרים והכהן נזהר מפתם לא מצטרפי:
תשב"ץ קטן · סימן שכ״ב, ל״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.