תשב"ץ קטן · סימן שכ״ב, י״ד

ועל היין ועל שאר משקין מסופקים התוספות אי מברכים לאחריו אפילו בכזית אי נמי דוקא בכביצה. דלמא מודה ר"מ לר' יהודה בשתיה מדדרש ליה ושבעת זו שתיה ושביעה היינו בכביצה כדדריש ר"י אכילה שיש בה שביעה ואיזו זו בכביצה. או שמא יש חילוק בין שביעה דאכילה לשביעה דשתיה ושביעה דשתיה אפילו בכזית ומברך עליו. וטוב ליזהר ולשתות או פחות מכזית או שיעורא רבה כדי לצאת מידי ספיקות הללו כדי שיברך לאחריהם. אבל אם אכל בריה שלמה מפרש בירושלמי אפילו אכל פריד"א של ענב או של רמון כיון שהוא בריה שלמה אע"פ שהוא בריה פחות מכזית מברך. ואפי' על בריה שלמה ירא שמים אל יאכל פחות מכזית אלא בסעודה דברכת המזון פוטרת כך פר"י פרק הישן (דף כו). צנון ב"פ האדמה. זנגביל"א ופלפלא יבישתא וידופל"א וגלנג"ן וזפרי"ן ושיירגי"ל וכל מיני בשמים יבשים שאין דרכן ליאכל בלא תערובות א"מ לא לפניהם ולא לאחריהם. מושק"ט ב"פ העץ. קניל"א ומסמר נרופל"א שקורין ניגלין ב"פ האדמה. המלתא דאתי מבי הנדואה פירש"י ליטוארי"ו ב"פ האדמה. ובערוך פי' שהוא זנגבילא רטיבתא בשמים שחוקים שקורין גומלנא ווארצ"א נראה לברך עליהם ב"פ האדמה כמו המלתא. וכל מיני בשמים אם אינו יודע אם הוא פרי או לאו מברך עליהם שהכל נ"ב. שכר אחד שעורים ואחד שאר שכר מברך עליו שהכל נ"ב. וכן דבש תמרים וכן חומץ מברך עליו שהכל נ"ב. ויין תפוחים ומי תותים וכל הזב מכל פירות שבעולם מברך עליהם שהכל נ"ב. חוץ מהענבים שבזמן שהענבים מבושלים מברכין עליו בורא פרי הגפן. וכן סופי ענבים שלא נתבשלו לעולם בין הענבים עצמם בין היוצא מהם מברך עליהם שהכל נ"ב חוץ מה שזב מן הענבים מבושלים. שלקות קרא חייא מברך שהכל נ"ב. וסלקא וכרבא וכיוצא בהם שהם טובים מבושלים יותר מחיים דאשתני לעילויא מברך עליהם בורא פרי האדמה. ושומין וכרישין וכיוצא בהם שהם טובים חיין יותר ממבושלים חיין מברך עליהם ב"פ אדמה מבושלים שהכל נ"ב. ואפילו אם יש אדם שאוכלן ברצון מבושלים יותר מחיין מברך עליהם ב"פ האדמה דבטלה דעתו אצל כל אדם. וכל מיני קטניות ולפתות שטובים חיין ממבושלין מברך בורא פרי האדמה. כרישין מבושלים עם הבשר דודאי אשתני לעילויא כי עינינו רואות שטובים הם מאוד יותר מבתחלה ששומן הבשר ממתיקם והאוכל בעינייהו שאין אוכל מן הפת או אינו אוכלן טפילה לדבר אחר מברך ב"פ האדמה: