האוכל לחם אפילו פחות מכזית מברך המוציא. מיהו לאחריו אינו מברך ברכת המזון אלא אם כן אוכל כזית. והכי איתא בירושלמי בפרק כיצד מברכין כל האומר לאחריו שלש ברכות אומר לפניו המוציא התיבון הרי פחות מכזית שאין אומרים לאחריו שלש ברכות מעכשיו לא יאמרו לפניו המוציא א"ר אחא בר יעקב לשאר מינין נצרכה. פי' לשאר מיני מאכל כגון מעשה קדירה ופת אורז ודוחן ופת הבאה בכיסנין שלא קבע סעודתו עליהם שאין אומרים עליו שלש ברכות אין אומרים לפניו המוציא. ומיהו נסתפק ר"י אם מברכין על פחות מכשיעור ב"נ רבות אם לאו. משום דר' צדוק בפרק הישן (דף כו) שלא בירך אחר אכילה פחות מכביצה דסבירא ליה כר' יהודה דאמר כביצה ואנן קיימא לן כר' מאיר דאמר כזית ואיכא למימר ברכת המזון הוא דלא בירך וברכה מעין שלש לא מברכינן עלייהו כדאיתא בירושלמי. ומיהו שמא בירך בורא נפשות רבות. וכתב רבינו יהודה מסתברא שלא נתקנה ב"נ רבות אלא אמילתא דשייך בה שלש ברכות או מעין שלש אם אכל כשיעוריה הלכך אם אכל פחות מכזית מברך עליו ברכה ראשונה דאסור ליהנות בעולם הזה בלא ברכה ואפילו אכל משהו אבל לאחריו אינו מברך כלום עד שיאכל כזית:
תשב"ץ קטן · סימן שכ״ב, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.