כללא דמלתא כל דאשתני לעילויא כשנתבשל ואין דרך לאוכלו חי אלא מבושל כשהוא חי מברך שהכל נהיה בדברו וכשהוא מבושל אם הוא פרי עץ מברך ב"פ העץ ואם הוא פרי האדמה ב"פ האדמה. ואם הוא אפכא בשהוא חי מברך ב"פ העץ או ב"פ האדמה וכשהוא מבושל שהכל נ"ב. יין מבושל מברך עליו ב"פ הגפן. כדמשמע בירושלמי דמסכת תרומות שמשביחו:
תשב"ץ קטן · סימן שכ״ב, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.