ובשני ימים טובים של ר"ה מתפלל קדיש ראשון בניגון קדיש ראשון של שבת. כי אמר שאין לשורר קדיש של ראש השנה ושל יו"כ כמו קדיש של שאר יו"ט. ודוקא קדיש ראשון אבל כל השאר אומר כשאר יום טוב. והחיות ישוררו אומר בר"ה [ויש שאין אומרים והחיות ישוררו וסמכינן על ההיא דאמרינן בערכין (דף י) דישראל אין אומרים שירה בר"ה ויו"כ. מיהו אין זה ראיה דדוקא ישראל אין אומרים שירה אבל מלאכי השרת אומרים שירה. אמנם בשביעי של פסח אין אומרים והחיות ישוררו משום דבשביעי של פסח לא אמרו מלה"ש שירה כדאיתא בערכין (דף י) ובקשו המלאכים לומר שירה א"ל הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני. ומ"מ לא נהגו לאמרו בצרפת גם בר"ה גם ביו"כ. ע"כ]. ובתפלת יוצר מתחיל. מלך דר. זכרון תרועת אם הוא בשבת. ובחול יום תרועת מלך חק לישראל הוא לזכותם מלך. נא נצור חסד שולחו לו ואינו אומר לניני. קשוב קול תקיעה. בשבת זכרון תרועה מזוכרי לך. בשבת בזכרון שופר. תמוכים. אנקת. לבדיה. יום ראשון של ר"ה שחל להיות בשבת אומרים שמו מפארים ואתן לפועלי צדק. וביום שני תעיר ותריע ואדרת ממלכה ואאפיד. למוסף תשיב לנדן בנגון. קרן במשכם בשבת בזכרם. דברות אלה דברי הברית:
תשב"ץ קטן · סימן קי״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.