שמלה חדשה · סימן ו׳, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(ט"ז ורש"ל) סכין שיש עוקץ חד בראשו אין לשחוט בו לכתחלה דשמא יעביר הסכין ויעשה חלדה ובי"ט או בשעת הדחק תוחבין קיסם בראשו או לפת להיכרא ושוחטין בו (שחיטות אחרונים) ולא יתחוב דבר כבד שיכביד על הצוואר ויעשה דרסה. ונ"ל ללמוד מזה דצד ראש הסכין צריך שלא יהי' פגום לכתחלה דשמא יעבור הסכין שם וישחוט בפגימה. עוד נהגו ליזהר שלא לשחוט בסכין שהלהב חלוק מהקתא בענין שנראה שם כפגימה ובשעת הדחק נ"ל להקל בזה אם אין מקום ההוא חדוד וראוי לשחוט:
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.