מחויב קרבן דקאמרינן היינו שבאו עדים על זה א"נ דאיכא קלא שמחויב הוא א"נ הוא בעצמו אומר מחויב אני זה זמן מיעוט קודם שחיטה או שלא נודע לי כי אם זמן מועט קודם שחיטה בין אמר כן קודם שחיטה בין אחר שחיטה דכל אדם נאמן על שלו לאסור (ט"ז) ואע"ג דליכא קלא לא דחינן דבריו דעדיין לא יצא הקול בזמן מועט ומ"מ כיון דנתחייב איכא דידע בשעת שחיטה ויאמרו קדשים בחוץ היא. אבל אם אמר זה זמן רב שנודע לי מסתמא משקר דאי כדבריו ה"ל קלא למילתא (כדלעיל סעיף ג') ואפילו אמר כן בשעת שחיטה מידע ידעי דמשקר ונ"ל דהמחמיר גם באלו תע"ב. (פר"ח) ואם אמר שלא בשעת שחיטה זה זמן מה שהקדשתי בהמה זו לחטאת שאני מחויב אפילו אמר זה זמן רב וליכא קלא אסורה בהנאה דבדאורייתא אין להקל משום דליכא קלא:
שמלה חדשה · סימן ה׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.