נ"ל דאין לשחוט לכתחלה לעכו"ם אם יודע שהעכו"ם רוצה לחשוב בשחיטה זו לע"ז או שאמר בפי' כן אע"ג דאין מחשבתו כלום כדלעיל מ"מ כיון שכוונתו בזו לע"ז יש לחוש שיזרוק הדם לע"ז ויקטיר חלבה לע"ז דדרך העכו"ם בכך ואסור לישראל לגרום שתעבד ע"ז ע"י וכ"ש אם יודע שהעכו"ם רוצה לזרוק או להקטיר ממנה אע"פ שאינו מחשב בשחיטה כלום ואם יודע שלא יבא הדם והחלב ליד העכו"ם ה"ז מותר לשחוט לו אע"פ שיודע שיחשוב בשחיטה דאין מחשבתו כלום ומ"מ בדליכא צורך כ"כ יש להחמיר גם בזה לכתחלה גזירה משום שחיטת ע"ז ממש אבל בסתם נכרי מותר לשחוט לו לכתחלה כמ"ש לעיל דסתם נכרים אין מחשבתן לע"א:
שמלה חדשה · סימן ד׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.