השוחט לשם ע"ז או לשם ד"א מה דינו:השוחט לשם עבודת כו"ם דהיינו שאמר בשעת שחיט' ששחיטתו תהיה לע"ז הרי זה זבחי מתים ואסורה בהנאה דילפינן מקרא דכל תקרובות עכו"ם אסור בהנאה ויתב' (בע"ה סי' קל"ט). ונ"ל דה"ה אם אמר ששוחט לשיתוף לשם שמים ודבר אחר נמי שוחט לעכו"ם מקרי. עוד נ"ל דאפי' מחשב לע"ז ולא הוציא בשפתיו אסורה וכ"ש אי איכא הוכחה למחשבתו (תוס' חולין דף מ' ד"ה לפני) כגון שרבוצה לפני ע"ז להקריבה ובא עכו"ם או ממר ושחטה סתמא ה"ל כאלו פי' דלע"ז שחטה:
שמלה חדשה · סימן ד׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.