אפי' במקומות אלו שאין מצריכין בדיקה אי אירע שבדק ונמצא נקוב טריפה לא מיבעיא לטעם הב' והג' דלעיל דס"ל דאין שום סתימה מועיל לודאי נקוב' אלא אפילו לטעם הראשון שהוא שטת רש"י ז"ל דמועיל סתימה בכסדרן הכא חזינן דלא סתמה וליכא למימר עלולה היא ליסתם דיש נקבים שאינם עשוים להסתם לעולם ואנן לא בקיאין בהו ודילמא זה מהנך נקבים ונראה לי אם לא בצבצה כשהסרכא בה ואירע שהסירו משם הסירכא ובצבצ' במקום שהיה הסרכא אע"ג דלשיטת רש"י ראוי להכשיר דהא כל סירכא בכסדרן נקובה היא וסתומה ע"י הסירכא מ"מ יש להטריף ע"פ שטה הב' והג' דס"ל דלא מהני שום סתימה ודוקא שניטלה בנחת (הג"ה כגון שחתך הסירכא בסכין סמוך לכשר כמ"ש היש"ש וכ"ש היכא שהסרכא עברה על ידי מיעוך ומשמוש ונמצא שבצבצה תחתיה וזה טריפה אפילו לרש"י) אבל אם פרקוה בכח בגוונא שיש לתלות שנעשה הנקב עתה מחמת הפריקה ואין היכר הנקב דמחיי' הוא כמבו' (סי' ל"ו סעיף י) יש להכשיר ואם נפחוה ועלתה גם הסירכא בנפיחה נראה לי פשוט להטריף אפילו לשיטת רש"י ז"ל דחזינן דניקבה הריאה ואין זה סתימה מעלייתא דלא כמו שראיתי מי שהורה בזה להקל וכ"כ להדיא בספר דמש"א (דף צ"ח) לאסור וכתב דצריך לבדוק אח"ז):
שמלה חדשה · סימן ל״ט, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
