שמלה חדשה · סימן ל״ט, ז׳

אם יש בה סירכא פי' חוט של ריר ראש א' דבוק באונא זו וראש השני דבוק באונא אחרת טריפה ודוקא שלא כסדרן פי' לא מיבעיא שנסרכה אונא ראשונה מאחת מכל המקומות שבה לשלישית כל מקום שבה אלא אפי' נסרכה אונא לאונא שאצלה בין בימין בין בשמאל מגב זו לגב חברתה או לחדודה או לחתוכה דהיינו מקום שמחותכות האונות זו מזו וכ"ש לשיפולי דהיינו סוף החיתוך מקום שמתפרדים קצת זו מזו על ידי הנפיחה או שנסרך מהחדוד או שיפול זו לחברתה שבצדה לא' מהמקומות שבה או מקמא דאונא לחברתה לאיזה מקום שבה או מחיתוך ערוגה זו לחיתוך ערוגה שכנגדה או מחיתוך ערוגה לקנה שביניהם כ"ז מיקרי שלא כסדרן וטריפה אבל נסרכו שתי אונות דסמוכות להדדי בחיתוך שביניהם דהיינו מחיתוך לחיתוך שאצלה זה הוי כסדרן וכשירה (הג"ה ולקמן (סעיף י') יבואר דאין מנהגינו להכשיר רק למט' מחציה ע"ש סירכא בין אונא לאונא למטה מחציין בלי חלון יתב' לקמן (סעיף מ"ד) דאינו ריעותא להצטרף לתר"ל ויש להתירו אפי' באין ה"מ מיהו ביש חלון או בין אונא לאומא אפי' בלי חלון יתבאר אי"ה שם (סעיף מד) דטריפה משום תר"ל ולא מהני מיעוך ע"ש סירכא תלויה היוצאת מהבועא בין אונא לאונא למטה מחציין טריפה אבל מטינרי כשר דטינרי אינו ריעותא וסירכא דבוקה היוצאת בין אונא לאונא למטה מחציין ויוצאת מתוך שחין אבעבועות הרבה שאינה טריפה מצד הבועות שאינן סמיכות אם לפי ראות עיני הבקיאים אותו השחין והצמחין מחלחלין עור הריאה ומשוי לה רך יש לאסור באין ה"מ ובה"מ שרי אבל אם לפי ראות הבקיאין אין להם כח לעשות המקום ההוא מחולחל ורך כשר אף באין ה"מ סירכא תלויה היוצאת שם מריעותא אחרת שאינה בולטת או שיש ריעותות אחרות שיש שם ואינן בולטת יש לאסור ג"כ אפי' בה"מ זולת אם יש שם עוד איזה צד היתר נוכל לצרף ג"כ ולומר דכיון שעומדים הריעותות למטה מחציין במקום ששוכבות האונות זו ע"ג זו ה"ל סתימה אבל במקום שאין עוד צר היתר חלילה להתיר ודע דכל דינים אלו שכתבתי כאן בדין למטה מחציין נוהגין ג"כ במיצר החזה במקום רביתא דאוני במקומות שנוהגין היתר באותה סירכא אזי אף אם יוצאה מהבועא כשר ולדידן אין נ"מ דהא אנו אוסרין אף בסירכא גרידא הן סביך הן סריך כמבואר לקמן (סעיף נ"ב) ואף דאזלא ע"י מיעוך דנהגינן שם להכשיר מ"מ ביוצאת מבועא טריפה משא"כ במקומות שמכשירין שם סירכא אז גם מבועא כשר וכן במקומות שאין מכשירין אלא סביך אזי בסביך ויש שם בועא כשר וביוצאת משהין אבעבועו' כשר בה"מ דוקא ותלויה היוצאת מהבועא שם טריפה אבל מטינרי כשר ותלויה שיוצאת משאר ריעותא או ב' ריעותות אחרות שאינן בולטות טריפה אא"כ יש עוד צד היתר הכל כמ"ש תחלה לענין למטה מחציין ובטעמי טרפות סרכא נחלקו חז"ל י"א דאין סירכא בלא נקב שמתוך שהריאה שואבת כל מיני משקין ונעשים עב בתוכה ויוצאים מעט מעט דרך הנקב שנולד בה ונקרשים ונעשים סירכא ונדבקים למקום אחר ולכן של"כ טריפה דסירכא זו ה"ל קרום שעלה מחמת מכה ואינו קרום שסופו ליסתר ואע"ג דקרום זה יש לו חיזוק במקום אחר דהיינו במקום שנסרך ראשו השני אין זה חיזוק דעשוי להתפרק מחמת נפיחת הריאה בחייה ומושכת אונא זו לכאן וזו לכאן אכל כסדרן אין עשוי להתפרק דבחייה החיתוכי' שוכבים זה על זה ודחקו אהדדי ואין נפרדים והסרכא הולכת מתחזקת וסותמת היטב וצ"ל לפ"ז דאע"פ שדרך האונות למשוך לכאן ולכאן ע"י נפיחה מ"מ החתוכים נשארים שוכבים זע"ז בלי המשכת מקום ממקום וכשנופחין שניהם מתגדלים בחיתוכם כ"א ולמעלה מחיתוכים נמשכים זה לפנים וזה לאחור וכיוצא בזה ויש מוסיפים עוד טעם דבכסדרן עדיף טפי לפי שהנקב דשם עומד ליסתם שלעת צאת השואבת ממנו אינו נופל שהחיתוך שכנגדו מחזיקו ומיד נקרש ונעשה קרום וכיון דעלולה ליסתם וגם נסתם בטוב הוי סתימה מעלייתא וי"א דכסררן מש"ה מהני לה הקרום מפני שיש לנקב זה שתי הגנות א' החיתוך שכנגדה השוכב עליו תמיד וא' הקרום דהיינו הסירכא מש"ה לא דמי לשאר קרום שעלה מחמת מכה וכ"ז הוא לטעם זה שהיא שיטת רש"י ז"ל וסייעתו ויש שטה אחרת והוא שטת התוספות וס"ל דסתם סירכא לא חיישינן לה בנקב דרגילות הסרכא להיות בריאה מחמת ליחות שבה מהמשקים ששואבת לתוכה רק אם נסרכה שלא כסדרן מחמת נדנוד האונות עשויה להתפרק עם קרום הריא' מקום שדבוקה בו ויהי' ניקבה הריאה וכל העומד לינקב כנקוב דמי משא"כ בכסדרן אין נפרדים בחיים זמ"ז כמש"ל ואין עשוי להתפרק ויש שטה ג' והוא שטת הראב"ד וס"ל דטעם דשלא כסדרן טריפ' משום דאין סירכא בלא נקב וכמש"ל אליבא דרש"י ז"ל ובכסדרן כיון דבחיים שוכבת ודוחקת זה על זה רגילות לבא סירכא מתוך דוחק ואילו הוי ידעינן דגם שם הסירכא ע"י הנקב באתה לא היה מועיל לה שום סתימה רק דתלינן בסתמא דמחמת הדוחק נעשה הסירכא ולא מחמת נקב וכל אלו הג' טעמים ופירושיהם לא הכריעו בהם רבותינו וצריך להחמיר כדברי כולם וכמו שנבאר אי"ה לקמן: