קולא זו שבמדינות אלו נהגו בה בכל סרכות בין דקה בין עבה ובין בדבוקה כל שנפרד בנחת וכן בכ"מ בין בריאה ובין בורדא כללא דמלתא אין לך סרכא המטרפת שלא נהגו בה קולא זו כ"א היכא דאיכא תר"ל כמ"ש (סימן נ"ז סעיף ג') ונהגו אפי' בבהמת עכו"ם ואפי' שלא במקום הפסד ואין למחות בידם אבל במקום דלא ידוע מנהגא נראה להו דאין להורות כן כי אם כמ"ש לעיל (סעיף ל"ד ל"ה) ובבהמת ישראל כו' כמ"ש שם וכן אם הלכה הסרכא על ידי נפיחת הריאה יש להקל (הג"ה אפי' במקומות שאין מקילין במיעוך רק עם מקילין בההוא (דסעיף ל"ד וסעיף ל"ה) יש להם להקל גם בזה) אבל לנענע כדי שינתקו הסרכו' על ידי נענוע אין להקל בשום מקום דאין אנו בקיאים האיך היא הנענוע ובמקומות שנהגו לאסור בכל סרכות אפי' ניתקת בקל או ע"י נפיחת הריאה מנהגא הוא ואין להקל להם:
שמלה חדשה · סימן ל״ט, ל״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
