אם יש מראה טריפה על גבי בועא (הג"ה וה"ה אם המראה טריפה אצל הבועא דינה הכי דאם הוציאו המוגלא מהבועא וחזר למראה ריאה כשר אפי' אם מתחלה לא היה כלל מוגלא תחת המראה אבל אם לא בדק ונאבד טריפה) או שמוגלא תחת המראה או שיער שחור (ד"מ בשם מהר"י מולין) שלפעמים הבהמה בולעת שיער ובא לה להריאה עד הקרום נ"ל דיש לפתוח ולהוציא המוגלא מהבועא או מתחת המראה או השער אם חזרו הקרומים למראה ריאה מזה נראה שמראה המוגלא או השער היה נרא' כן דרך הקרומים ובקרום אין ריעותא ואפי' מראה המוגלא או השער כמראה שהיתה בהקרומים כגון שזה שחור וזה לבן מ"מ הואיל ואנו רואין שאין עתה מראה בקרום אמרינן שכך היתה מראה המוגלא או השער דרך הקרומים אבל אם אח"כ לא הלכה המראה יש להטריף דהא חזינן דלקות הקרומים חיא ועתידים לינקב ואם לא בדק כנזכר יש לאסור ואם היה ניכר מבחוץ שמראה זו מראה המוגלא היא ולא מראה העור בין בבועא ובין בטינרי נ"ל דא"צ בדיקה ואע"ג דאם פתח והוציא המוגלא א"א לנפוח ולראות אם עברה המראה מ"מ כיון דמקמי הכי היה בה מראה גם קודם נפוחה ועכשיו כשהוציאו המוגלא הלכה לה רגלים לדבר דלאו מחמת העור הוי ולכן אם גם קודם לא היה לה מראה כ"א כשנפחוה לא מהני לה בדיקה הנזכרת שאני אומר לא היה אפשר לנופחה אחר שהוציאה המוגלא היה נשאר בעור המראה כבתחלה:
שמלה חדשה · סימן ל״ח, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.