מדין זה וכיוצא בו למדו להטריף בכ"מ דאיכא ב' לקותות אע"ג דבכל חדא לא מיטרפה מ"מ בהצטרף יחד נראה דמקולקלת היא במידי דמיטריף ביה א"נ סופה להתקלקל בכך אך לא פירשו לנו חז"ל כל הצורך איזו מקרי לקותא גמורה ובהצטרף אלי' לקותא כל דהו טריפה ואיזה מקרי לקותא כ"ד ואיזו ל"ח לה כלל ומעט אשר נספר אל חק כאן בס"ד (ובסימן ל"ע מסעיף מ"ג) ואילך ישמע חכם ויוסיף לקח וכל שלא יהי' ברור בידו להקל יש להחמיר מספיקא בב' לקותות דלא ליפגע באיסור דאורייתא:
שמלה חדשה · סימן ל״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.