סירכא תלויה היוצאת מהבועה טריפה ואם הבועה יש בה מ"ז כשר בהפס"מ במקומות שמכשירין סמיכי במים זכים ובבועא מליא' רוח במקומות אלו יש להכשיר אם סירכא תלוי' יוצאת ממנה אפי' בלי ה"מ וה"ה בריעותות אחרות שעליהן זולת נגלד רובו או סירכא דבוק' הצריכה מיעוך (ע' סק"ז) אע"ג דכל חדא באפי נפש' כשר' (ע' סי' ל"ט סעיף כ"ט) מ"מ הואיל ואיתרמי תרי ריעותות להדדי חדא מעידה על חברתה ורגלים לדבר שמחמת ריעותא דבועא ניקב' ומשם יצא הסירכא (וטריפ' מספק וכן כל תרתי לריעותא טריפותן מספק והחלב בכל תר"ל אסור עד ג' ימים למפרע (עיין סק"ו) אבל תלוי' היוצאת מטינרי כשר דאין טינרי ריעות' כ"כ לשנאמר שמעיד' אתלוי' אבל אם יצאה מטינרי ודבוק' למקום אחר אע"ג דאנן נוהגין למשמש ולמעך בסרכות כמ"ש (סי' ל"ט) הכא לא מהני וטריפה ומשום דענין המיעוך ומשמוש קולא יתיר' הוא לסמוך אבדיקתנו והרבה פוסקים לא ס"ל לסמוך עלה לכן בהצטרף על זה ריעותא כל דהו טריפה וכ"ש אם יוצא מבוע' כה"ג ותלוי מבוע' שאמרנו אי אזלא על ידי משמוש ומיעוך יש להכשיר ונ"ל דוקא בה"מ והמחמיר אפי' בה"מ תע"ב וע' עוד מדינים אלו (סי' ל"ט מסעיף מ"ג עד סעיף מ"ח):
שמלה חדשה · סימן ל״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
