שמלה חדשה · סימן ל״ז, א׳

כמה מיני טריפות בריאהריאה שיש בה בועות אפי' הם גדולים מאד מלאים רוח או מים זכים או ליחה הנמשכת כדבש וכיוצא בו בין רכה בין קשה או שיש בתוך הבועה ליחה יבישה וקשה אפי' כאבן והם הנקראי' טינר כשירה גם א"צ לבדוק סמפונות שתחתיהם ונ"ל דאפי' יש בה דם כשירה והמנהג במדינות אלו להכשיר אפילו יש בהם מים עכורים מרוחים ומלוחים או ליחה סרוחה (ועכורה (ש"ך סק"א)) ואין לזוז מהמנהג (מיהו בוע' ישינה דהיינו שנתמסמס' ביד הבודק טריפה ואפי' במ"ז והחלב אין אסור למפרע אבל הבהמה ודאי טריפה אם הגיע לבשר שרופא גוררו ואם לא הגיע לזה הוי ספק טריפה ובועה שנקלפת ממקומ' והריא' נשארת שלימ' תחתיה ונקרא שלפוחית הוי ודאי טריפ' והחלב אסור ג' ימים למפרע (עיין סק"ב)) אבל במקום שאין מנהג נ"ל שיש להטריף בוע' במים עכורים או סרוחים או מלוחים או ליחה סרוחה וצריך לפתוח הבוע' ולבדוק אח"ז וביש"ש העיד שבארץ ישמעאל נהגו לאסור (וע"ל סי' ל"ו סעיף ב') (צ"ל סעיף י"ח) ובמדינות אלו שמכשירין אין חילוק ובשר אף אם הבוע' בעומק הריא' וא"צ כלל בריקת הסמפונות זולת אם הבוע' מעבר לעבר שיבואר דינו אם ירצה השם לקמן (ועיין סק"א)):