שמלה חדשה · סימן ל״ו, מ״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

נבאר כאן דיני תרתי לריעותא השייכים לסי' זה. קרום עליון של הריא' שניקב או נגלד מעט או כולו או רובו הוי ריעותא ומצטרף לתרתי לריעותא זולת בוע' במים זכים במקום שמכשירים ב' בועי דסמיכי במ"ז כשר אא"כ בנגלד כולו אסור אף בוע' במ"ז וכן בנגלד רובו אבל בנגלד פורתא שרי בה"מ וכ"ש בניקב קרום עליון וסירכא מאונא לאונא למטה מחציין בנגלד כולו או רובו נתב' (לעיל סעיף ד') ניקב כיס הורדא לא הוי ריעותא נשבר הקרום ע"י שנפחוה יותר מדאי הוי ריעות' ואם במקום שנשבר או סמוך לו יש איזה ריעותא הוי תר"ל ודוקא כשאותה הריעותא עדיין לא עברה בנפיח' זו שנקרע הקרום מחמתה ודוקא שנשתברו ב' הקרומים מחמת הנפיח' אבל בא' לבד שנקרע לא הוי ריעותא נקב במקום דממשמש ידא דטבחא או דאיכא למיתלי בזאב וכה"ג אינו ריעותא זולת אם יש שם איזה ריעותא הצריכ' בדיק' לעיכובא וע"י אותו הנקב א"א לבודקו טריפה ונקבי המורנא אם יש תולעים כמספר הנקבים והתולע מקצתו בנקב ומקצתו חוץ לנקב אינו ריעותא ואם חסר אחד מתנאים אלו הוי ריעותא אלא בעינן דוקא שיהי' בכל נקב ונקב תולע שמקצתו בתוך הנקב ומקצתו בחוץ ואז לא הוי ריעותא. ריאה שנשפכה כקיתון נ"ל דלא הוי ריעותא וכן ריאה שנתרוקנ' שבסעיף ב' מיהו ביותר מרביעית בנתרוקנה אפי' מי שרוצה להכשיר מ"מ ריעותא הוי בן נ"ל קמט בריאה (שבסעיף כ"א) באופן דכשירה אם ניכר שהוא בא לה ע"י איזה חולי ולקותא הרי ריעותא אבל אם ניכר שנעשה כך מתחלת ברייתו לא הוי ריעותא ואינו מצטרף לתר"ל זולת אם יש בוע' על אותו הקמט טריפה כמבואר (בסי' ל"ז) מטעם סמיכי ע"ש ואם א"א להבחין אם הוא מתולד' אם ע"י חולי יש להחמיר אטום בריא' (שבסעיף כ"ב) אף אם מתנדנד הרוק דכשר מ"מ ה"ל ריעותא אבל אם ע"י הבדיקה שנתבאר שם בריא ועולה בנפיח' כשאר הריא' נ"ל דאינו ריעותא כלל דמחזקינן שמחמת ליחה שבתוכה היה נאטם ולאו מלתא היא כלל לקרות' ריעותא יבש בריאה שנתבאר (בסעיף כ"ה) היכא שכשר כגון שלא הגיע לשיעור יובש הוי צמקה ויתבאר אח"כ צמקה ריאה מקצת' וכן אפי' צמקה רובה או כולה באופן דכשר כגון דהדרא בדיא ע"י הבדיקה או צמקה אונא ובריא ע"י הבדיקה שנתבאר (לעיל סעיף ל"ג) דכשר בכל אלה לא מיקרי ריעות' ואינו מצטרף לתר"ל זולת אם יש סירכא שלא כסדרן הצריכ' מיעוך ויוצא מתוך הצימוק טריפה ולא מהני מיעוך וסירכא מאונא לאונא למט' מחציין ויש חלון או בין אונא לאונא למט' מחציין בין בחלון בין בלי חלון צריך מיעוך ואף בה"מ לא משתריא בלי מיעוך ובכ"ז אין חילוק בין אם שני ראשי הסירכא יוצאים מהצימוק ובין שבצד א' מהסירכא יש צימוק ובצד השני ליכא צימוק):
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.