מחט שנמצא בסמפון הגדול שבריאה בין שלימ' בין חתיכה בין קטינתא בין אלימתא וקופא לגו או לבר כשיר' בלא בדיק' דמקום זח רחב הוא ודרך הקנה בא ולא נקבה כלום (כל הטריפות שנתבארו בסימן זה אין החלב אסור למפרע כלל אפי' יום א' זולת היכא דאסור משום תרתי לריעותא כגון הדין שנתבאר (בסעיף ד') שיש בועה על מקום שניקב או נגלד עור העליון לענין תר"ל הוא שהריעותות מעידים על שהיה נקב וכיון דעכשיו ליכא נקב היינו שנתרפא הוי הגליד פי המכה ואסור החלב ג' ימי' למפרע וכן בההוא (דסעיף ו') בקרום שעלה מחמת מכה אסור החלב עד ג"י):
שמלה חדשה · סימן ל״ו, מ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.