לא מיקרי אטום כ"א כשמראה העור דומה לשאר ריאה רק שאינו עולה בנפיחה ונ"ל דבין שקשה במשמושו בין אינו קשה רק אם קשה במשמושו ועדיין לא נפחו לריא' לא מיתכשרא בלי נפיחה לראות אם אינה אטומה במקום הקשה (ואם יש במקום הקשה נקב אף שנעשה אח"ש כל שאינו עולה בנפיחה טריפה מספק זולת אם הוא מקום רחב אותו מקום הקשה בודק במקומות אחרים) אבל אם מראה [קיא] העור כמראה מוגלא אינו אלא טינרי או מורסא וכשר בלא בדיקה (וא"צ לראות אם יש תחתיו מוגלא ואפי' בודק ורואה שאין שם ליחות מוגלא כשר דהמוגלא נתייבש ומראיתו מוכיח עליו) דאע"פ שאינו עולה בנפיחה ודאי מחמת ליחה נאטמה (ונ"ל דאפי' אטום בעבר לעבר אם משני עבריו יש שם מראה מוגלא כשר מיהו אם רק בצד א' מראה מוגלא ולא בצד הב' נ"ל להטריף משום אותו צד שמראיתו בריאה עוד נ"ל דאם יש אטום מקום רחב ומקצת מקומו מראה מוגלה והשאר מראה ריאה דטרפה):
שמלה חדשה · סימן ל״ו, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.