שמלה חדשה · סימן כ״ג, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אבל במדינות אלו דקבילו עלייהו כמ"ד שיעורא זוטא בשהייה השוחט בהמה בסכין רעה לעולם אסורה מה"ט אא"כ תפס הסימנים בשעת שחיטה והזמינם זה אצל זה שעכ"פ בשעה שיתחיל מיעוט האחרון יתחיל גם כן בהתחלת שחיטת הב' אבל בעוף אין לחוש מאיסור שהייה דמיעוט בתרא דסי' קמא דהא הכשרו (בסי' א') ומ"מ נ"ל דאפי' בעוף יש למנוע מלשחוט בסכין רעה דלפעמים מוליך ומביא בתוך השחיטה ואינו חותך כלום וה"ל שהייה. ותו דיש לחוש לשאר קלקולים כגון דרסה ועיקור מתוך שדוחק מאד עליהם קודם שחותך ואפי' דיעבד יש להחמיר אם אינו יודע בבירור שלא קלקל ולא שהה. עוד נ"ל דבבהמה אפילו שוחט בסתם סכין יהיה השוחט זריז וזהיר להזמין הסי' לחתכם יחד כדלעיל דדלמא הסכין שבידו אינו חד כדינו ואתי לידי ספק דאורייתא ובסכין רעה ודאי אפילו בכה"ג אין לשחוט מטעמים שכתבתי גבי עוף ודינו כמ"ש שם:
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.