השוחט בסכין שאינו חד וחותך תמיד מעט מעט שמתוך כך שוהא הרבה בשחיטתו אפילו כל היום כולו כשר כיון שאינו שוהא בלא חתיכה אבל אם לפעמים חותך ופעמים אינו חותך אע"פ שתמיד הוא מוליך ומביא לחתוך ה"ל מה שאינו חותך שיהוי בד"א בעוף אבל בבהמה אע"פ שחותך תמיד מעט מעט סימן ראשון ואח"כ סימן שני ה"ל נבילה מספק דמבעיא לן בגמרא דלמא כיון ששחט רוב סימן ראשון הנשאר בו הוה כחתוך ומה שחותך הוה כחותך בידה או ברגלה ולמ"ש (לעיל סעיף ג') דשיעור השהייה לפי רוב סכינים היפים לעולם איכא למיחש דלמא יש שיעור שהייה בין סי' לסי' ולכן במדינות דלא קבלו עלייהו להחמיר בשהיות משהו כמ"ש (ס"ג) צריך לשער בה"מ אם לא עכב בהאי מיעוט בשיעור:
שמלה חדשה · סימן כ״ג, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.