אם אחר ששחט רוב ב' בבהמה ורוב א' בעוף שוהה הבהמה או העוף למות לא יחזור וישחוט דהוה שהייה במיעוט בתרא (ש"ך) ואפי' בסכין פגום לא ישחוט דהוה דרך שחיטה ופסלה בו שהייה וגם הוה עיקור במיעוט בתרא (עי' סי' כ"ד סעיף ב') (שם בשם סמ"ק) וגם לא בקורדם מה"ט רק יכנה על ראשה וכדומה וע"י עכו"ם שרי דחתיכת העכו"ם לא מקרי דרך שחיטה כמ"ש (סימן ב' סעיף כ"ו) רק נ"ל דיש למנוע אפילו ע"י עכו"ם דאין הכל בקיאים וסברי מי עדיף ע"י עכו"ם מע"י ישראל ויבואו לעשות על ידי ישראל ועוף שקורין אינדיק נוהגין להתיז ראשו בקורדם מיד אחר שחיטה יש למחות בידם דאסורא קעבדי אפילו דעבד במדינות אלו מטעם הנזכר אם אין יודעים בבירור שכבר יצא נפשו:
שמלה חדשה · סימן כ״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.