אם נמצא אחר שחיטה תוך הוושט או הקנה גמי או אפילו (ש"ך ופר"ח דלא כב"ח) עשב דק מאר ונחתך בשחיטת הסי' טרפה דודאי שהה משהו בשעת חתיכתו כיון שאינו מתוח כמו הסי' אינו נחתך בשוה עם הסי' ונ"ל דדוקא בעוף אבל בבהמה יש להקל בזה במקום ה"מ אם לא שהוא דבר קשה שודאי עיכב בשחיטת הסימנים ואם לא נחתך רק נמצא בתוכו נ"ל דאפילו הוושט מלא שעורים או סובין וכדומה כשר ואם בשעת שחיטה נדחה ידו אל הקיר (שחיטת אחרונים) וכדומה או שהסכין נגע בכותל או בקרקע בכל אלו נוהגין במדינות אלו להטריף משום שהייה בין בבהמה בין בעוף ואם בשעת שחיטה חתך באצבעו (עולת יצחק) ונבהל יש לחוש ששהה קצת מחמת ביעתותא וטריפה ובבהמה נ"ל דאין להחמיר מספק משהו ואם לא ראה החתך ולא הרגיש כ"א אחר שחיטה ראה שחתך גם באצבעו אין לחוש כל שלא הסיר הסכין מהסימנים בין בעוף בין בבהמה ואם התחיל בוושט והניחו ושחט הקנה ואח"כ גמר לשחוט הוושט כשרה הואיל ולא שהה כלל (שחיטת אחרונים) ויזהר לסלק נוצות העוף לצדדים וכן צמר כבשים ויסיר החבל מצוואר הבהמה וכ"ז שלא יחתך עם השחיטה ויאסר (ועיין סי' כ"ד סעיף י"ג) עוד מזה:
שמלה חדשה · סימן כ״ג, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
