שמלה חדשה · סימן ב׳, כ״א

אם לא העיד עליו כי אם עד א' אינו נאמן עליו אא"כ נראה להמורה שאמת הדבר לפי ענין השוחט (יש"ש פ"ק דחולין ס"ט) כגון שיצא עליו כבר שם רע והעד הוא בר סמכא אז יש להעבירו. גם אין לענוש שום עד בשביל הוצאת הלעז (ח"מ ר"ס ס"ח) כיון שכוונתו היה לאפרושי מאיסורא ולענין אם העד עצמו מותר לאכול אחר כך משחיטת שוחט זה שלא העבירוהו נ"ל אם העד יודע בעצמו שהאמת אתו פשיט' שאסור לו לאכול משחיטת זה השוחט אבל מן הסתם אין אנו צריכין להפרישו וה"ל כאומר מוטעה הייתי או מבודה הייתי וכדומה וכ"ש אם נותן אמתלא המקובלת לדבריו מותר הוא לאכול ממה שישחוט אח"כ ולא מחינן ביה ול"א דבעדותו הראשון שויא אנפשיה חתיכה דאסורא שאין זה איסור מבורר: