קהל שתקנו שלא ישחוט כי אם שוחט ידוע ומה שישחוט זולתו יהיה אסור דבריהן קיימין דהרשות לצבור לאסור המותר וכ"ש אם עשו תקנה זו באלה ובשבועה אבל אם לא פרשו שהבשר משחיטת אחרים יהיה אסור רק תקנו סתם שלא ישחוט אדם זולת זה ואפי' גזרו באלה ובשבועה על ככה בגווגא דאפשר לבאר דבריהם דלא פסלו השחיטה בדיעבד רק יענש כעובר דברי הקהל וכעובר גזרת הקהל יש להקל בדיעבד בהפסד מרובה ולומר דאע"ג דחשוד הוא לעבור הגזרה בענין שחיטה אינו כחשוד לא"ד ונזהר הוא בכל איסורי שחיטה (ט"ז) ואם שגג א' שלא ידע מהתקנה ושחט כשירה אפי' בלא ה"מ ונ"ל דאם שחט השוחט זה שעבר אגזרה הנזכרת במקום אחר שאין שם תקנה זו או במקום זה אחר ביטול התקנה כשר' שחיטתו בדיעבד אפי' שלא במקום הפסד דדוקא באותה שחיטה שעבר בה הגזרה או התקנה יש לאסרו או מטעם דה"ל כבשר אסור מחמת התקנה או מקנס השוחט שלא יועילו מעשיו דקעביד באסורא אבל אם שחט אח"כ בהתירא לא ואם נתבטלה התקנה חוזרים כל השוחטים לחזקת כשרותן כבראשונה ועיין לקמן (סימן רכ"ה) איזו תקנות יכולים הקהל לבטל:
שמלה חדשה · סימן ב׳, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.