שמלה חדשה · סימן ב׳, ט״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובמה יודע שהוא ממר לכל התורה כל שהועד עליו שעובר לתאוותו על כל עבירות הבאות לידו ואף ע"פ שאינו כופר בעיקר שנזהר הוא מע"ז ומחילול שבת שהוא כע"ז כמ"ש סעי' שאה"ז מ"מ כיון שנראה שפרק ממנו עול כל המצות ה"ה כנכרי ולא ביארו לנו רבותינו בכמה עבירות יתחזק זה לממר לכל התורה ונלע"ד שאם ראוהו עובר במזיד על שלש עבירות מפורסמות שהעולם נזהרין בהם כגון אכל נבילה ולבש שעטנז דאורייתא והקיף פאת ראשו הוה חזקה לכולהו ואמרינן מסתמא פרק ממנו עול המצות כולן עד שהוחזק שלא פרק ממנו כ"א אותן שפקר בהן ואז חזר דינו כממר לד"א דלא הוה ממר לאחריני ומ"מ נ"ל דאם ראינוהו עובר עבירות הרבה עד שנראה מתוך עניינו שפרק עול רוב המצות מעל צווארו לתאוותו אז אמרי' רובו ככלו ואפי' אם ראינוהו נזהר במקצת מצות מ"מ ה"ה כגוי:
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.