(בית הלל) יש מי שאומר שהאידנא החשוד לאכול נבילת לתיאבון בכלל ממר יחשב לכל מילי ואין אוכלין ממנו שום מאכל של חשש איסור וכ"ש שאין אוכלין משחיטתו אחר בדיקת סכין ע"כ. ואע"פ שכל הפוסקים האחרונים לא כתבו מזה כלום מ"מ ראוי לחוש לדבריו וידון המורה בזה לפי ענין הממר ההוא ולפי פרצת הגדר:
שמלה חדשה · סימן ב׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.