נמצא ביד ממר זה בשר שדרך לקנותו במקולין ואמר כשירה קניתי ויש בעיר מקולי ישראל המצויים למכור כשרות בזול כמו טרפות ובאותו היום ג"כ היה כן אמרינן מסתמא כשרה קנה (כ"מ בתה"א) אף ע"ג דמקולים כשרות דחוקה קצת יותר ממקולי טרפות לא חשדינן ליה בשביל טירחא למשבק היתרא (פרי') ובדיעבד אפי' הלך מכאן ולא שאלנו את פיו מאין קנה כשירה (ד"ע) אבל אם אין זה דבר מצוי אע"פ שאותו היום היו כשרות בזול כמו הטרפות חיישינן דאיהו סמך ארוב פעמים והלך כפעם בפעם אצל הטרפות ואפילו אמירתו לא מהני ואם נמצא בידו עוף שחוט או בהמה שחוטה שאין קונים במקולין רק קונים חיים ונותנים אותו לשחוט אם יש בעיר שוחט קבוע השוחט לכל הצריך אמרינן נמי מסתמא הלך אליו לשחוט (כ"מ בבד"ה ומ"ה) אלא דבהא איכא למיחש שמא לא מצאו בביתו או לא הלך מספיקא ול"ד למקולין הקבועים במקומות להכי בעי' לזה שיאמר פלוני שחט לי דאז מירתת שמא יודע שקרותו ע"י פלו' וכיון דאיכא תרתי לטיבותא דלא שבק היתרא ומרתת סמכינן עליה וע' סי' קי"ט:
שמלה חדשה · סימן ב׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.