בא תיכף אחר גמר שחיטת ממר זה שלא בדקו סכינו תחלה ומצא לפניו ב' סכינים (ש"ך ופר"ח ע"פ בד"ה) בגוונא דבוודאי היו שניהם ידועים לו בשעת שחיטה ואחד יפה ואחד אינו יפה ואמר ביפה שחטתי נ"ל דעדיין חיישינן שמא היה בעיניו שניהם מוחזקות ליפה או לאינו יפה ולא בדק להו כלל והשתא שאומר ביפה שחטתי לאשתמוטי קאמר עד שיאמר בזה היפה שחטתי כיון דיודע איזה היפה מסתמא ידע מעיקרא וביפה שחט:
שמלה חדשה · סימן ב׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.