כבר נתבאר (לעיל סעיף י"א) שמי שצריך לברך שנית על השחיטה ועדיין לא כסה הראשונה יברך ויכסה ואחר כך כשישחוט יכסה בלא ברכה על סמך ברכת הכסוי הראשונה שהרי הובאו החדשים קודם ברכת הכיסוי אבל אם הובאו בין הברכה לכיסוי בזה יש להסתפק אם יברך על הכסוי ב' כיון שבשעת הברכה לא היה לפניו ונ"ל דאם נתחייב בברכת שחיטה שניה מטעם נמלך שאחר שהובאו נמלך לשחטן ומעיקרא היה דעתו בפי' בשעת ברכה"ש שלא לשחוט עוד א"כ מסתמא גם ברכת הכיסוי בדעתו הראשונה היתה וצריך לברך שנית על הכיסוי אבל אם לא נמלך רק נתחייב בברכת שחיטה מחדש מטעם שהובא מין אחר יש לו להסיח דעתו אחר כיסוי הראשונה קודם שיברך לשחוט ואז יברך גם אכיסוי שניה ואם א"א להסיח יכסה בלא ברכה אבל אם הובאו קודם ברכת הכיסוי ונמלך אז לשחטן שצריך לברך שנית על השחיטה שאחר כסוי הראשונה וקודם שגמר לשחוט כל מה שהובא הובאו עוד לשחטן אפי' מין אחר ושוחט אותם בלא ברכה כמ"ש (לעיל סעיף ט"ז) אז א"צ לברך על כיסוים דכ"ז שלא גמר הרי הוא קבוע לשחוט ולכסות:
שמלה חדשה · סימן י״ט, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.