אם בשעת הברכה ראשונה דשחיטה נתכוין לכל מה שיביאו לפניו לשחוט אין צריך ברכה אחרת אפילו במין אחר אפילו הובא אחר שגמר הכל אלא שוחט הכל זא"ז ומכסה אח"כ הכל בפעם א' אם אין בהמה מפסקת ביניהם כמ"ש (לעיל סעיף י"א) וראוי לכל שוחט לכוין כן כדי שלא יכניס עצמו למחלוקת דסעיף הקודמים (רש"ל ואחרונים) ושוחט דמתא דינו כמי שמכוין לשחוט כל המובא לפניו שסתם דעתו כן הוא:
שמלה חדשה · סימן י״ט, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.