יום אחד האמור באו"ב היום הולך אחר הלילה כיצד הרי ששחט ראשון תחלת ליל ד' לא ישחוט הב' עד תחלת ליל ה' ובתחלת ליל ה' שרי לשחוט אפי' שחט הראשון סוף יום ד' דיום אחר הוא ובבין השמשות שבין ד' לה' אסור לשחוט הב' דביה"ש ספק יום או לילה הוא ואם שחט אינו לוקה מספק ואם שחט הראשון בין השמשות שבין ד' לה' לא ישחוט הב' עד תחלת ליל ו' ואם שחט תחלת ליל ה' אינו לוקה כמ"ש ולא עוד אלא אפילו שחט שניהם זא"ז בבין השמשות א' אינו לוקה דביה"ש ספק נמי שמא קצתו יום ואחר משהו זה לילה ושיעור בין השמשות (עיין לקמן סימן רס"ו) ולענין אכילה אי שחט הראשון ביום ד' באיזה זמן שיהיה והשני בביה"ש שבין ד' לה' נ"ל דמותר לאכול הב' תחלת ליל ה' דממ"נ אי ביה"ש יום הוה הרי יום ה' יום אחר הוא ואי לילה הוה הא לא קעביד אסורא אבל יש לנדותו ולענשו על שנכנס לספק איסור דאו' וכן לכל שוחט או"ב או ספק או"ב:
שמלה חדשה · סימן ט״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.