עבר ושחט או"ב ביום א' (חולין דף ע"ה וקט"ו) מותרים באכילה דאורי' ומדרבנן אסור האחרון בו ביום בין ששחט מזיד (פר"ח) בין שוגג ונ"ל בין לו בין לאחרים כדי שלא ישחוט כן פעם אחרת וגם אחרים ימחו בידו כשאין להם תועלת בשחיט' זו (בה"ג) אבל הראשון מותר ביומו דלאו באיסור נשחט ולהכי נ"ל שאם שחטו שנים כאחד א' אם וא' הבת אסורים שניהם עד הערב ששניהם עברו כמ"ש סעיף א' ואס שניהם של אדם אחד יש להתיר לו אחד ונ"ל דאפי' שוחט ספיקות כגון אב ובנו אסור האחרון כדי שלא יכניס עצמו פעם אחרת לספק דאורייתא עוד נ"ל דהאידנא דרוב שוחטי בהמות הוא למכור לאחרים יש לקנסו ג"כ שלא יתקן מעשיו בו ביום וכ"ש שלא ימכור דלעולם במאי דאכווין קנסי' ליה שלא יהנו לו מעשיו (ועמ"ש בסוף סעיף שאח"ז):
שמלה חדשה · סימן ט״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.