שמלה חדשה · סימן י״ג, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מצא בה בן ט' חי והלך קצת ע"ג קרקע (ספר התרומה) או ע"ג דבר אחר טעון שחיטה מדבריהם מפני הרואים שיאמרו אפילו הנולד מותר בלא שחיטה ולא ידעו שזה בן פקועה הוא וצריך לברך אשחיטתו ככל מצות דרבנן ומ"מ נ"ל דאין לברך עליו בפני עצמו רק יברך על דבר אחר הצריך שחיטה ויפטור גם את זו דאין אנו בקיאים בכלו לו חדשיו ואפי' שהה ימים הרבה (ועיין לקמן סעיף ה') אבל שום טריפות אין אוסר אותו בין נוצר טריפה ובין נטרף אחר לידתו דלית ביה מראית עין כל כך דאין הכל בקיאים בטריפות (הרשב"א) ובעי שאלה לחכם אבל אם (רוב הפוסקים) מת בלא שחיטה א"נ לא שחטה כראוי כגון בסכין פגום או שהה או דרס וכדומה אסור אפי' דיעבד (הרא"ש) דכיון דתקנו דבנן שחיטה מעלייתא בעינן רק נ"ל דאין להחמיר בדעבד בספיקות שבשחיטה כגון ספק בעור נפגמה כו' וכדומה או חומרות שאינן מעיקר הדין. גם נ"ל דאם נעשה בה מעשה נבילה כהנהו דחשבי' (בחולין דכ"א) עשאה גיסטרא או ניטל הירך וחלל שלה תו לא מהני ליה שחיטה וכי מתה עומדושוחט ול"ד שחיטת טריפה דמקרי שחיטה בכ"מ לטהורים מידי נבילה משא"כ הכא דלא היה שחיטה כלל:
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.