שמלה חדשה · סימן י״ג, ד׳

ואם יש בבן פקוע זה דבר תמוה כגון שפרסותיו קלוטות או שאר דבר תימה אפי' גדל כמה שנים א"צ שחיטה (רש"י) דדרך בני אדם לדבר בו על תמיהתו ומזכירין בתוך דבריהם שהוא בן פקוע ולא אתי לאחלופי ודוקא בדעבד יש לסמוך אחד תמי' אבל לכתחלה נ"ל דיחמיר לשוחטו רק דלא יברך ואם יש בו תמיה ובאמו היה ג"כ תמי' כיון דאיכא תרי תמיהי מדכר דכירי ליה אינשי וא"צ שחיטה ונ"ל בין אותה תמי' כגון שהוא קלוט ואמו היתה גם כן קלוטה ובין תמי' אחרת. עוד נ"ל דאם יש בבן פקועה גופיה שני תמיהות שונות כגון שרוע וקלוט מקרי תרי תמיהי אבל אחת בבן פקועה ואחת באביו לא מקרי ב' תמיהות דאין הכל יודעים שזה אביו הוא עוד נ"ל דא"צ שיהיו כל רגליו בפרסות קלוטות ואפי' באחת סגי ואפי' כולם קלוטות נחשב לתמיהה אחת (ועיין לקמן סעיף י'):