אם עבר ושחט מסוכנת בסכין משמשי ע"ז אסורה בהנאה כל הבהמה עד שישליך לאיבוד כדי הנאה שבה דהיינו כדי שכר סכין לשחוט בו ואז מותרת אפי' באכילה ורוב גדולי הפוסקים משמע מדבריהם האיסור זה דאורייתא הוא ונ"ל דוקא כשהיה אפשר לו ליקח סכין אחר ולקח את זה שאז לא נהנה יותר מכדי שכר סכין אבל אם לא היה סכין אלא זה א"כ הנאתו מרובה וצריך להשליך מה ששוה עתה יותר מבחייה בהיותה מסוכנת שזו היא הנאת הסכין. עוד נ"ל דכל היכא דשרי על ידי הולכת הנאה לאיבוד שרי נמי למכרה לעכו"ם חוץ מכדי הנאת איסור שבו:
שמלה חדשה · סימן י׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.